אחד הבסיסים של הפסיכולוגיה ההתנהגותית זה ניתוח התנהגות יישומי Applied Behaviour Analysis או בקצרה ABA. הפגישה (או כפי שהרבה יכנו ׳הטיפול׳ – פחות מתחבר למונח), תתנהל באופן של קאוצ׳ינג התנהגותי.
הקאוצ’ינג ההתנהגותי הוא חלק מתוכנית הפעולה של הפסיכולוגיה ההתנהגותית המקנה דפוסי התנהגות חלופיים כדי להיחלץ מסבך נתון או פשוט להתמודד. ישנם מודלים חכמים הנחקרים מאוד בעשור האחרון הנקראים QoL Quality of Life מודלים אלו בוחנים את רמת איכות החיים של מתנהגים ביחס לסביבתם.
יש מספר משתנים הנמנים בתוך מודלים של איכות חיים ואותם אנו מעריכים – מודדים ומכמתים; מספר מעגלים חברתיים סביב מתנהג מסויים, קירבת המעגלים ואיכותם. למשל, רובם חברים, רובם משפחה, רובם שכנים וכן הלאה. בנוסף, מספר האינטרקציות החברתיות, איכותן, אורכן, מידת המעורבות בקהילה, תפקידי מפתח בקהילה, האם המתנהגת מוערכת בסביבתה, מספר הפעמים שמתנהג מחייך בשעה, ביום, וכן הלאה. מדדים אלו ואחרים נמצאו כמנבאים דיכאון, תיאבון, ובכלל איכות חיים.
מטרתו של קואצ׳ינג התנהגותי המתבסס על פסיכולוגיה התנהגותית הוא לפעול לאזן משתנים שונים סביב מתנהגים. האיזון הינו פרטני ומתחשב בתרבות המתנהג, מיומנותיו, חסכים ויתרים בדפוסי התנהגות שייתכן ומעכבים פקטורים מסויימים אשר בחסך. ומנגד, יתרים בהתנהגויות אגרסיביות המקדמים סביבה אגרסיבית סביב מתנהגים רבים ומשפיעים על איכות חיים שלילית.
דוגמה קלאסית היא חסכים במיומנויות תיקשורת, אינטרקציה חברתית שמטרתה לא רק ליצור קשרים חברתיים חדשים אלא לשמרם לאורך זמן. בעידן של ריבוי ברשתות חברתיות ובאמצעי תקשורת אלקטרוניים, רבים מאיתנו מאבדים מיומנויות תקשורת שאולי בעבר היו לנו.
רבים מאיתנו כלל לא יהיו מודעים לחסכים בתקשורת בינאישית או אחרים שפשוט יטענו ש ׳ככה אני ומי שלא נוח לו אז זאת בעיה שלו׳ או ׳החברים שלי כבר מכירים אותי ואת השריטות שלי וטוב לי וטוב להם׳. הסברים אלו הינם מעגליים ואינם מותירים מקום לשינוי אלא פשוט מסבירים שלסביבה שלי אין בעיה או שלי אין בעיה עם כך.
היכן האתגרים מתחילים? כאשר אנו נמצאים בסביבות חדשות, בקרבת אנשים חדשים, ומנסים לשמר קשרים חברתיים חדשים לאורך זמן עם אנשים או סביבות ללא היסטוריה ולפיכך אלו עשויים להיות פחות סלחניים ולא לקבל אופן תקשורת כזה ולהוקיע ולנדות מתנהגים כאלה. כך לאורך זמן מתנהגים אשר יאבדו קשרים חברתיים מעברם ייתקשו ליצור קשרים חדשים ויותר חשוב, לשמרם לאורך זמן.
מתנהגים ששינו את סביבתם או סביבתם השתנתה מכל סיבה שהיא עלולים למצוא את עצמם חיים בבדידות, עם מספר קשרים חברתיים מועט מבעבר, או תקועים בתוך מעגלים חברתיים מהעבר, לא תמיד מרצון אלא בגלל שזה נוח.
קאוצ׳ינג התנהגותי יעריך וימדוד חסכים ויתרים בדפוסי התנהגות, יעריך את מידת תרומתם לאיכות החיים הנוכחית וכמו כן את איכות החיים הניתפשת על ידי מתנהגים וסביבתם. לאחר מכן, יקנה וייעד תכנית התנהגותית אישית להקניית דפוסים חברתיים והחלפתם של יתרים בלתי חברתיים והחלשתם של דפוסי התנהגות אגרסיביים, בלתי ניאותים, כמו גם החלשת תגובות אימפולסיביות, קשיים של ביטוי של כעס, ביטויי אכזבה, תיסכול, מרדנות ועוד. רבים מאיתנו ככל שיחשבו עצמם ככאלה ש ׳יודעים לומר את מה שהם חושבים׳ ו ׳אינם שומרים דבר בבטן׳ לאחר קאוצ׳ינג התנהגותי ילמדו כיצד לבטא רגשות ולא רק מחשבות.
ביטוי רגשות שונה במהותו מביטוי מחשבות ורבים יטעו ויחליפו אחד בשני. ישנה נטייה לחשוב שקושי בביטוי רגשות נפוץ בקרב ילדים, אך מחקרים אחרונים מגלים יותר ויותר שמתבגרים רבים בכל גיל, בכל סביבה, בני זוג,אימהות ואבות, מעסיקים ומעסיקות, סבים וסבתות, מורים ומורות, ומתנהגים אחרים, חווים קושי בביטוי רגשות. קושי כזה או חסך התנהגותי של ביטוי רגשות נמצא כפקטור מרכזי ביכולות תקשורתיות ביצירת קשרים חברתיים ושימורם לאורך זמן.
קואצ׳ינג התנהגותי ימצא את החסכים השונים שמאפיינים מתנהגים שונים, ובמקום להתמקד סביב ׳מה בעבר השפיע על חסכים אלו׳ הוא יתמקד על מה בסביבה מחזק דפוסי התנהגות לא חברתית, או מה בסביבה מעכב או אף מונע רכישה של דפוסי התנהגות חלופיים ראויים. בהתאם לכך יפעל הקאוצ’ינג להקנות דפוסי התנהגות חלופיים חברתיים במטרה להעשיר את איכות החיים של הלקוח וסביבתו המיידית.
